בסיגנון הסטנדאפ

היי, שקע תקע!.. לא, אני לא אורי חיזקיה, כמובן. אבל עכשיו אעמיד פנים כאילו כן. אז תקשיבו לי.

הנה הקטע איך הייתה לי באסה בגרמניה.

התבאסתי לא מזמן. לפני שבועיים בערך, כשהייתי בגרמניה - התבאסתי ממש קשוח. הבנתי את זה כשגיליתי שלקחתי איתי לנסיעה לפטופ עם כבל ישראלי. כן, עם כבל רגיל שיש לכל אחד מאיתנו. חוט, מטען ותקע. אלא מה? תקע עם שלושה פינים!

בגרמניה אין דבר כזה - שלושה פינים. כלל וכלל, אף שקע. חור אחד, חור שני - זה בסדר. אך מה זה הדבר השלישי הזה? אני חושש שהם אפילו לא מבינים מה זה הארקה ומה משמעותה. על מה אתה מדבר, חמוד? זה משהו ששותים, איזה מין של משקה חריף יעני, לא?

ואתה עומד ככה באמצע אירופה כזה מטופש כמו דוד המלך בכיכר השוק - ובכל אירופה פשוט אין מקום שבו אפשר לחבר את הלפטופ הארור שלך. וכל מה שנשאר לך - להרגיש את עצמך כישראלי גאה ולשיר את הימנון מהנדסי החשמל (כמו רמזי בפרק הטרי של "קופה ראשית") -

לביצוע ההמנון הקהל מתבקש... לא לזוז. אפשר גם לעצום עיניים, אם תרצו.

לתקע שלי שלושה פינים, שלושה פינים לתקע שלי,

לולא היו לו שלושה פינים, לא היה זה התקע שלי!

סוף טוב וכל טוּב - כשכבר חזרתי ארצה התברר שיש בישראל כבל ותקע עם שני פינים. בדיוק למען טמבלים שכמוני. קח, תחליף ועוף לך לגרמניה! תהיה שם ישראלי גאה המוכן לכל בעיות - עד הבאסה הבאה.